א. מבוא אפשרויות הפיצוי בתאונת עבודה
תאונה שארעה לאדם בדרך מביתו למקום עבודתו, ממקום עבודתו לביתו או במהלך שעות העבודה היא תאונת עבודה. בנוסף כל תאונה שארעה לעובד בעודו מבצע פעולה שנועדה לטובת המעביד.
כאשר מדובר בתאונת עבודה, על העובד לפנות למוסד לביטוח לאומי תוך הצטיידות בטפסים המתאימים לשם הכרה בתאונה כתאונת עבודה. לאחר ההכרה יהא זכאי העובד לתשלום בעבור ימים שנעדר מעבודתו בשל התאונה, עד היקף של 91 ימי פגיעה.
ב. דמי פגיעה והכרה כתאונת עבודה
לשם הכרה יש להצטייד בטופס תביעה לדמי פגיעה. את הטופס יש למלא ולצרף לו תעודה ראשונית לנפגע בעבודה וכן תעודות נוספות לנפגע בעבודה.
תעודה נפגע בעבודה נראית בדיוק כמו תעודת מחלה למעט הכותרת. במידה ויש תעודת מחלה יש לגשת לרופא המטפל ולבקש להמירה לתעודת נפגע בעבודה.
חשוב להעביר תעודה מקורית של נפגע בעבודה, אחרת לא תקבלו את ימי הפגיעה בעבור אותה תעודה.
במקביל לתשלום דמי הפגיעה, המוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה.
לאחר מכן יוכל התובע לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי לקבוע לו ועדה רפואית לשם קביעת נכות זמנית וצמיתה.
ג. תביעה לנכות מעבודה
הערת אגב: אם הגעתם עד לכאן בלי שמטפל בכם עו"ד, כאן המקום לעצור ולפנות לייצוג על ידי עו"ד. ההפרשים בפיצוי בין ייצוג עצמי לבין ייצוג על ידי עו"ד יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף למעלה מכך, וחבל לפגוע בסיכויי הפיצוי.
בנוסף, עו"ד שאינו עו"ד מנוסה עלול לא רק לפגוע בגובה הפיצוי שיתקבל, אלא אף עלול לגרום להפסד התיק (שמעבר למשמעות של אובדן התיק), הדבר עלול להתבטא אף בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לצד השני.
1. תביעה לנכות מעבודה יש להגיש לאחר שקיבלנו הכרה כתאונת עבודה כאמור, ועל ידי טופס תביעה לנכות מעבודה.
את הטופס האמור יש למלא במלואו תוך החתמת המעביד על החלקים הרלוונטים למעביד, לצרף תיעוד רפואי הקשור לפגיעות הרפואיות שאירעו בשל התאונה.
לאחר מכן יזומן העובד לוועדה רפואית אשר תקבע אם נותרה לו נכות זמנית, נכות צמיתה או שכלל לא נותרה נכות.
נכות זמנית הינה אחוז של אי-כשירות ממנה סובל העובד, היא לרוב מתחילה ב-100% (לתקופה שבה היה העובד בימי מחלה – כלומר, לא כשיר לעבוד ב-100%), ויורדת עד שנקבעת נכות צמיתה שלעיתים היא בגובה 0%, במקרה בו סבורה הועדה שלנפגע לא נותרה כל נכות
פרוצדורה המאפשרת העלאת הנכות הזמנית:
כאשר מדובר בעובד שאינו מסוגל לשוב לעבודתו ניתן לדרוש הכרה דרך תקנה 18א – "נכה נזקק", שמשמעותה קביעת נכות זמנית של 100% במקום הנכות הרפואית הזמנית, ולפיכך תשלום מוגבר לאותם חודשי הכרה.
2. לאחר מספר ועדות שבהן נקבע לעובד נכות זמנית, תקבע לו גם נכות צמיתה (שלעיתים שיעורה יהיה 0% שמשמעותו הוא שלא נותרה נכות צמיתה בפועל).
משמעות אחוזי הנכות הצמיתה:
כאשר מדובר באחוז נכות שבין 9% - 19%, זכאי העובד למענק המחושב בצורה הבאה:
אחוז הנכות * 0.75 * משכורת ממוצעת * 43 = מענק חד-פעמי
כאשר מדובר בנכות בגובה 20% ומעלה העובד יהיה זכאי לקצבה חודשים המחושבת בצורה הבאה:
אחוז הנכות * 0.75 * משכורת ממוצעת = קצבה חודשית
פרוצדורה המאפשרת העלאת הנכות הצמיתה:
כאשר מדובר בעובד שחלה החמרה בנכות הצמיתה שנקבעה לו, ניתן לתבוע "החמרת מצב" דרך תקנה 36 – שמשמעותה העלאת שיעור הנכות הצמיתה עד למקסימום של 50%, ולפיכך יתכן אחד משלושת המצבים הבאים:
א) מצב שאדם שלא היה זכאי למענק, יקבל מענק אחרי הפעלת התקנה.
ב) מצב שאדם שהיה זכאי למענק יהיה זכאי למענק בשיעור גבוה יותר.
ג) מצב שאדם שקיבל מענק יאלץ להתקזז מול הביטוח הלאומי מאחר וכעת נכותו עולה על 19% והוא זכאי לקצבה חודשית לכל חייו.
לאחר סיום הליכי המל"ל ולעיתים במהלכם, יש לשקול גם הגשת תביעה ברשלנות נגד המעביד/האחראי לנזק, לשם קבלת פיצוי נוסף (תוך קיזוז סכומי הפיצויים מהמל"ל).
הערה: אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא מחליף פנייה לעורך דין, לשם הערכת סיכויי תביעה.
שי וקנין
עורך דין (רשלנות רפואית ונזקי גוף)
